beaching, 2016

 

החפת יונקים

 

גם במובן הביוגרפי וגם בעבודותיי, יש עיסוק תוכני מתמשך בים, כדימוי וכמרחב התניידות. ההיפרדות מן היבשה והתמסרות למרחבים הכחולים, הנדמים כאינסופיים, מכונים גם ״הטבעת הכחולה״, מהווה קרקע לעבודותיי. סקרנות בתנודות ובהתרחשויות שמתקיימות מתחת לפני המים- תנועות של זרמים, של צורות חיים, של צלילים ומערכות סונאריות תת מימיות, כמו גם בתנועות ותנודות שמתקיימות מעל לפני הים. כמו שתי מערכות שמתקיימות במקביל אשר לא לוקחות אחת את השנייה בחשבון ופועלות בכוריאוגרפיה מושלמת בו זמנית. קו האופק הוא שמפריד בין שני המרחבים הללו ומגדיר את גבולותיהם. התערוכה רוצה לבחון ולייצר מנגנונים אשר מגדירים את שני המרחבים הללו, את חוויות ההימצאות בהם ואת הנקודות בהן ישנה חדירה או פלישה שלהם אחד לתוך השני. מלמעלה למטה ומלטה מלעלה.

החפת יונקים הינה תופעה בה יונקים ימיים (לויתנים) נסחפים לחוף. תופעה זו מכונה גם התאבדות לוויתנים. הלוויתן הוא למעשה יונק יבשתי שהפך בהדרגה לייצור ימי בתהליך האבולוציה שלו. לכן, מעניין האופן בו הוא מוצא את מותו על פני היבשה. כמו גורל פאטלי הנובע מרוורס לתהליך האבולוציה, כמיהה לחזרה ליבשה. תערוכה זו מושפעת ומונעת רבות מתנועתם של מליוני פליטים ממדינות אפריקה והמזרח התיכון אל עבר אירופה דרך הים. ההתניידותם של בני אדם במרחב הימי, היפרדות טראגית מקו חוף אחד והיפלטותם לים, ריבוי מקרים של טביעת סירות והיפלטות חזרה לקו החוף, מציתים את המונח החפת יונקים באור אחר

החלל מייצר צלילה על המצולות, תחושה של הימצאות מתחת למים, בתוך החושך והכחול ההולך ומתכהה של הים. צליל הדופק הוא שמוביל את תנועת הצופה ומושך אותו כלפי מטה. השהייה בחלל  מתרחשת לאורו של המגדלור, לו תנועה סיבובית אינסופית ותפקיד פולארי- סימון של סכנה וסימון של חוף מבטחים

 
הטבעת הכחולה

 הטבעת הכחולה, עץ, זכוכית ותאורה,  170*170 מ

מכונת דופק הלויתן, מראה הצבה.JPG

מבט על החלל- מכונת דופק ומגדלור

IMG_1370.JPG

מכונת דופק הלויתן, חבטה

ללא כותרת_צילום_לין_קוניו.jpg
מכונת דופק הלויתן

מגדלור- יציקת בטון ומנגנון תאורה חשמלי, מחיצה- שמיכות תרמיות ואלומיניום

מכומת דופק הלויתן,  מנגנון חשמלי, לקקן, קערת זכוכית, בלון מים, מיקרופון, 0.50*0.50*0.60

LC_NS_0889.jpg

ללא כותרת (סירות), יציקה קרמית, 0.16*0.8 מ׳ ליחידה. צילום: לין קוניו